תבונה בין־דורית
אנחנו לא מתחילים מאפס.
אנחנו נולדים לתוך סיפור לתוך דפוסים, אמונות, פחדים, ולעיתים גם כאבים לא פתורים שעוברים מדור לדור.
זה נקרא העברה בין דורית.
אבל אנחנו גם נולדים עם היכולת לעצור את ההעברה.
לזהות איפה נגמר הסיפור של ההורים ואיפה מתחיל הסיפור שלנו.
לשאול: מה באמת שייך לי, ומה הגיע מהשושלת?
תבונה בין־דורית קוראת לנו לא רק להקשיב לסבתא ולסבא, להורים,
אלא גם למה שהגוף נושא,
למה שהלב יודע,
ולמה שהנשמה זוכרת.
ריפוי שושלתי קורה כשאנחנו מביטים אחורה לא מתוך שיפוט, אלא מתוך חמלה.
כשאנחנו מבינים שלא תמיד הייתה להם בחירה,
אבל לנו יש.
ואז, השינוי מתחיל.
שושלת של כאב הופכת לשושלת של תודעה.
שושלת של שתיקה הופכת לשושלת של אמת.
שושלת של הישרדות הופכת לשושלת של ריפוי.
במרחב עם סוסים זה קורה באופן פלאי.
כי סוס רואה אותך מעבר למילים.
הוא לא מתעניין במה שלימדו אותך, אלא במה שאתה משדר באמת.
וכשעומדים מולו עם הכאב, הוא מקבל אותנו בדיוק כפי שאנחנו.
משהו עמוק מתרכך.
ונפתח פתח לריפוי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה