חרדה ודיכאון:
מדוע במקום לרשום לנו מפגשים חברתיים,
טיולים בטבע או התנתקות מהסמארטפון,
רופאים רושמים לנו כדורים?
מדוע הרופאים ואפילו הפסיכולוגיים לא מדגישים צורך בחשיפה לטבע, בנופים ירוקים ובהאזנה לפכפוך של מים מידי פעם.
צורך בהקשבה ונראות,
בהרגשה שאנחנו טובים בדבר מה, לא משנה מה.
צורך בפשטות,
בבחירה עצמאית,
בחופש ובפנאי.
צורך בערכים מהותיים שישמשו עוגנים בסערות החיים.
לבדידות יש השלכות פיזיות – היא פוגעת בבריאות ומייצרת מתח וחרדה ברמה דומה למחלה פיזית.
דיכאון הוא לא רק מחלה, הוא בעצם גם מצב חברתי, המראה את אורח החיים שלנו ושל הסביבה שלנו .
אם נטפס בפירמידת מסאלו,
ישנם בקומת הבסיס הצרכים הפיזיים:
אוויר, אוכל, מים, מחסה
ואחכ צרכים רגשיים, ורוחניים.
החברה שאנחנו חיים בה עונה היטב על הצרכים הפיזיים. על הצרכים הפסיכולוגיים – קצת פחות, על הרוחניים.
. במרדף אחרי ההצלחה , אנחנו מתנתקים מהדברים שאנחנו זקוקים להם, זה גורם למגיפה עולמית של דיכאון וחרדות. לא תמיד זה נובע מחוסר איזון כימי במוח.
זה גם חוסר איזון במערכות היחסים שאנחנו מנהלים עם העולם, החברה והקהילה בה אנו חיים.
אנחנו מתאמצים להתאים את עצמנו ולפעול תחת לחצים , להסתגל לתבניות שהוגדרו על ידי אחרים, במקום לחפש את השקט והשלווה להם אנחנו זקוקים.
הקהילות מפורקות, חסר לנו השבט שלנו. התומך
הריקודים סביב המדורה
התמיכה ההדדית
רשתות החברתיות. הן מאפשרות לנו להיות אחד עם השני, אך במרחק בטוח ובכמויות שבהן אנחנו יכולים לשלוט.
הן משכללות את היכולת שלנו להסוות את הלבד,
להיות עם אלפי חברים וירטואליים, לייקים ועוקבים.
הן גם מאפשרות לנו לערוך, לפלטר,
גילוי נאות:
כותבת שורות אלו בוחרת להעלות על הקיר תמונות של טיולים ומסיבות
אך לא עבודה רוטינית, ביום יום ,
כי כולנו רוצים "להיראות טוב" לעולם.
רק לאחרונה, עם הקורונה,שאנשים ישבו בבתים, הרחק ממסיבות ובילויים, החלו הרבה להעלות תמונות raw , ללא פילטרים וסינון
ומותר להיראות פחות זוהרים ויותר ביתיים.
יש לזכור הצורך בחברה תומכת הוא בגנים שלנו.
הטבע שלנו הוא חברתי!!
אף אדם הוא לא אי בלב ים.
אנחנו מגשימים את עצמנו באמצעות חיבור,
כולנו זקוקים קשרים בריאים ויציבים
דווקא בעידן הנוכחי, כשיצירה של קשרים וחיבורים היא קלה יותר מתמיד,
יש יותר ניתוק, בדידות וריקנות .
המובילים לדיכאון . כמה חבל !!!
ניתן לבנות יחסים חבריים יותר ,רואים זאת היום בביניינים, רחובות שלמים, היוצרים סולידריות חברתית בתוך עצמם .
נראה שזו הכיוון שכולנו צריכים ללכת אליו, ואז חרדות ודיכאון ילכו ויתמעטו .
הכותבת אינה רופאה ואין במאמר זה המלצה או חוסר המלצה לקחת תרופות.
מניסיוני יש אנשים הזקוקים לאיזון כימי !!
ויש כאלו הזקוקים לשייכות חברתית עוטפת. כל אחד שיקח אחריות על מעשיו ומה באמת מתאים לו.
.
אפשר לשנות חשיבה גם בתרגילי מוח כמו הליכת 8 , המשחררת את הלופ במוח. דבר שאני עושה בטיפולים אצלי, באנרגיית הסוסים.
מומלץ גם פעילות פיזית מאומצת. רצוי בטבע .
ואני אומרת -חבקו סוס 
:)
