הפונים השוחים של וירג'יניה Chincoteague Island Pony Swim

פוני Chincoteague, הידוע גם כ Assateague, הוא גזע סוסי פוני, שהתפתח וחי במצב פראי באי Assateague בארצות הברית, במדינות וירג'יניה ומרילנד.

מוצאם כנראה מספינות ספרדיות שטבעו מול חופי וירג'ינה , במאה ה-17, הסוסים הצליחו לשחות לחוף ושם התרבו.
האי Chincoteague בו חיים הפונים הוא שמורת טבע, הסוסים מוגנים שם מבני האדם, בניגוד למוסטנגים בארה"ב הנתונים לצייד ושחיטה.
הפונים הפכו לפופולריים בעקבות סידרה בשם Misty שנכתבה בידי מרגרט הנרי על הסוסים המופלאים האלו.

פעם בשנה  הפונים חוצים את המפרץ המפריד בין האי ליבשת ,  מלווים בבוקרים, חלקם ימכרו לחוות כדי למנוע פיצוץ אוכלוסין באי. כספי המכירה נועדו לממן את אחזקת השמורה ואת מכבי האש של האי.

כל שנה באים אלפי אנשים לצפות בפונים השוחים - משחה זה המכונה - Pony penning מפורסם ביופיו.

הסוסים מלווים ברוכבים ובסירות לשמור על בטיחותם בעיקר של הסייחים הצעירים, למרות שסוסים אלו רגילים לשחות בים .

פונים אלו  נחשבים לפיקחיים מאוד ומבוקשים לעבודה עם ילדים בגלל האופי הנוח שלהם 

הפונים של וירג'יניה הם ההוכחה שסוסים הם במהותם סוסי פרא, לא מבויתים,ניתן לאלף אותם אך הם תמיד ישאפו לחזור לטבע.

The Chincoteague Pony

The Chincoteague Pony, also known as the Assateague horse, is a breed of pony that developed and lives in a feral condition on Assateague Island in the United States states of Virginia and Maryland. The breed was 

made famous by the Misty of Chincoteague series written by Marguerite Henry starting in 1947

Several legends are told regarding the origins of the Chincoteague, with the most popular being that they 

.descend from survivors of wrecked Spanish galleons off the Virginia coast

 In 1924 the first official "Pony Penning Day" was held by the Chincoteague Volunteer Fire Company, where ponies were auctioned as a way to raise money for fire equipment. The annual event has continued 

in.the same fashion almost uninterrupted to the present day.

Ponies of Virginia are proof essentially wild horses are not really domesticated, you can tame them,  but they always seek to get back to nature.

איזה סוס הכי אוהבים? who your favorite horse is

באק בראנמן הוא אחד מה"לוחשים לסוסים" המפורסמים בעולם, שעבד עם השחקן רוברט רדפורד בסרטו "הלוחש לסוסים".
כילד סבל באק מהתעללות  מצד אביו ונמסר לאימוץ, כבוגר הוא הפך את הטראומה הזו ליתרון כשלמד לתקשר  עם סוסים .
כיום הסדנאות שלו  על שפת הגוף של הסוסים, מבוקשות ביותר ברחבי העולם ושיטת האימון שלו ללא אלימות, עם חמלה רבה וכבוד לסוס הפכה להיות מוכרת ונפוצה יותר,בזכות אדם מיוחד זה.
כשנישאל מה הוא עושה בעצם, ענה באק-"אני עוזר לסוסים להבין אנשים".
רוב האנשים אינם מבינים בכלל מה הסוס שלהם מנסה לומר להם, בעזרת שפת הגוף שלו, דבר הגורם לאי הבנות ולכאב רב

גם לסוס וגם לרוכב.
בניגוד לכלבים שהם חיה טורפת במהותה התנהגות הסוס, שהוא חיה נטרפת, היא שונה,
הם גם אינם מבויתים כמו הכלבים.
כשנישאל באק איזה סוס הוא הכי אוהב הוא ענה ללא היסוס-הסוס שהיה לי הכי קשה איתו, מימנו למדתי הכי הרבה.
הוא טופל רע לפני שהגיע אלי והיה סוס מאוד מסוכן, הוא הפך אותי לאדם יותר טוב.
עצה מבאק :
"התייחסו לסוס לא כפי שהוא עכשיו,  אלא כפי שאתם רוצים שהוא יהיה, בטחו בו, נהגו בו בעדינות ובכבוד"
      

. Buck Brannaman is the horse whisperer.

.                                                 

 When he was asked what is he do for a living he said "I help horses to understand  humans" 

Buck suffered abuse as a child by his father and was placed for adoption, as an adult he became an excellent trainer who knows how to communicate with horses. 

He teaches in his workshops, how to understand the body language of horses, 

.His training method without violence, with compassion and respect for the horse.

Horses are not domesticated like dogs. They prey animal in nature, and dogs are carnivores 

So their behavior is different. 

that what Buck said about his favorite horse:

How about your favorite horse? There's a horse  – Biff. He was a very, very difficult horse to work with. I bought him for that reason cause I knew he'd make me better. He was very dangerous to be around. He'd been treated kinda poorly. He taught me so much. I'll always love that horse.

Tip Buck:

"Treated the horse, but as you want it to be, not as it is now, trusted him, treated him gently and 
respectfully"